הערכות למצב חירום

הערכות למצב חירום – האם זה באמת כל כך חשוב?

יש שיאמרו, כי השליטה שלנו על אירועי חיינו היא פחותה ביותר, וכי לפיכך, אין טעם שנתעסק בשאלות כמו "מה יהיה אם..." או שניערך למצבים היפותטיים שעלולים להתרחש. ולמרות זאת, הרוב עדיין מעדיף להתכונן לשעת צרה, ולדעת איך לנהוג בעתות חירום ומשבר. מה נכון יותר? האם רצוי להיערך למצב חירום? מאמר זה יסקור את דעות התומכים והמתנגדים בנושא. 

הערכות למצב חירום- נגד

על אף שבמחשבה ראשונית יש משהו מאוד טבעי בלהתכונן לסיטואציה לא נעימה שעלולה להיקרות בדרכנו, בתרבויות המזרח, דווקא פחות נהוג להיערך לקראת תרחישי האימה, שהמוח האנושי אוהב או נוטה באופן בלתי נשלט לייצר. במזרח, רבים חיים בהתבסס על הפילוסופיה ש"מה שאמור לקרות יקרה", וכי אירועי חיינו מכוונים על ידי כוחות גדולים יותר (טבע, קרמה, יקום), שאין לנו יכולת להתערב ברצונם.
על-פי הראייה הזו, הערכות למצב חירום היא מיותרת, מאחר שגם אם וכאשר יתרחש האסון, עצם ההיערכות אליו לא תצליח להשפיע על אופן התרחשות המאורעות או לשנות את מה שנקבע מראש.

מעבר לכך, ההתעסקות במחשבות שליליות על מה שעתיד לקרות, יטענו תושבי מדינות המזרח, עשויה רק להפוך את המחשבות השליליות הללו למציאות, ובכך למעשה, אנחנו מביאים על עצמינו את מה שפחדנו ממנו יותר מכל, במקום להרחיקו מאיתנו. 

הערכות למצב חירום- בעד

בניגוד לאמור לעיל, ההיגיון הבריא אומר לנו שעלינו להכין את עצמינו כראוי למצבים קשים יותר, על מנת שנשכיל להתמודד איתם טוב יותר, כדי שהסיכויים שנאבד את העשתונות ונצא מדעתנו יהיו נמוכים יותר ועל מנת שנוכל להשפיע לטובה על התוצאות העתידיות של מצב החירום באמצעות ניהול נכון שלו.
באמצעות הערכות למצב חירום, שתכלול תרגול וסימולציות של ההתנהגות הרצויה במצבים קשים ובשעות חירום, נוכל לתפקד טוב יותר ברגע האמת, לדעת לאן ללכת, מה לעשות, איך לשמור על עצמינו וכיצד לסייע לאחרים.